Grace and Truth

This website is under construction !

Search in "Hebrew":
Home -- Hebrew -- 09. Comparisons -- 4.08 Sixth Commandment: Do Not Murder
This page in: -- Afrikaans -- Arabic? -- Armenian? -- Azeri? -- Bulgarian? -- Cebuano? -- Chinese? -- English -- Farsi? -- French -- German -- Gujarati? -- HEBREW -- Indonesian -- Norwegian? -- Polish? -- Russian -- Serbian? -- Spanish? -- Tamil -- Turkish? -- Uzbek -- Yiddish? -- Yoruba

Previous part -- Next part

י09. השוואות בין אסלאם לנצרותי
י4 - עשרת הדיברותי

י08.04 -- הדיבר השישי: לֹא תִּרְצָחי



ילֹא תִּרְצָח. (שמות כ: 13)י


י01.08.04 - מדהים אם כי אמיתיי

יהאדם הראשון שנולד מאישה והיה אהוב על אביו היה רוצחו של אחיו. התנ"ך חושף פשע חתרני זה ואת השחיתות המושרשת עמוקות בלב האנושי. כל בני האדם נושאים בתוכם תכונות תורשתיות של רוצח. מאז אדם, חי האדם בנפרד מאלוהים, אנוכי לגמרי, מונחה בידי תאוותיו ותקוותיו. בתת הכרתו, נדמה לו כי הוא מוקד העניין, הסטנדרט לאחרים. אם מישהו מתגלה כחזק יותר, נבון יותר, טוב יותר או נאה יותר, הוא מקנא בו ושונא אותו. כל אינדיבידואל חפץ להיות חצי-אל, נערץ על אחרים וזוכה לסגידתם. אלא שגאווה וצדקנות הינן תכונות הרסניות.י

יישוע אומר על השטן " הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֵאשִׁית", שכן הוא ניתק את האדם מהתחברותו המקורית עם אלוהים. מאז, המוות מלך באנושות, "כִּי שְׂכַר הַחֵטְא הוּא מָוֶת". אולם אלוהים סיפק לנו דרך לשוב אליו, מכוח אהבתו וצדקתו. כל מי שמנצל את ההזדמנות להיוושע, חידש את דעתו וקיבל את אלוהים כמוקד חייו- יקבל חיי נצח היום. מה שיעניק מטרה ומשמעות לחייו.י

ילאדם יש מניעים וסיבות רבות לרצח. ישוע מגלה כי רצח הנו הראשון מבין המחשבות הרעות היוצאות מלב האדם (מתי טו:19). אולם בקדושתו אלוהים הסתייג מכוונתו הרעה של האדם ואסר עליו לבצע את יעדיו כשציווה, "לא תִּרְצָח". לכן, כל סוג של רצח, אפילו התאבדות, הוא בניגוד לרצון אלוהים ונחשב לא פחות ממרד כנגד אלוהים עצמו. יתר על כן, אם מישהו מתייחס רע לאחרים, אינו דואג להם בהיותם רעבים או שאינו מזהיר אותם מפני סכנות צפויות, נכלל אף הוא בקטגוריה של רוצח. אם מישהו פוגע באדם אחר מרעיל אותו או מעודד אחרים לרצוח אותו, הוא ישב עם כל הרוצחים על ספסל המשפט הנצחי. אם מישהו פוגע באחר ובכך מקצר את חייו, הוא נחשב גם כן לרוצח לדברי הכתובים (רומ' יג: 18-1). אלוהים מחזיק בנו אחראים לאחיינו כך שלא נוכל להתחמק ולומר כפי שאמר קין, "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?"י


י02.08.04 - עונש ונקמהי

יעונש מוות בתנ"ך נמסר כהרתעה והגשמה של הצדק כנגד כל רוצח (שמות כא: 12, 14, 18). מרבית האנשים אז חיו בשבטים שסיפקו סוג של ביטוח חיים. הפחד להיות מעורב בנקמת דם שבטית היה אמצעי הגנה עבור הפרט. החוק "עַיִן בְּעַיִן, שֵׁן בְּשֵׁן" קובע את סוג הענישה ביחס למידת הפגיעה. אולם העונש יוכפל במקרה של רצח ראש השבט. למך תבע את הריגתם של 77 אנשים בהרצחו (ברא' ד: 24-23). בשבטים מסוימים זה עדיין פועל במקרה של רצח אחד ממנהיגיהם.י

יבתרבויות שמיות רצח הנו פשע בלתי נסלח, לא ניתן לכפר עליו אלא בשפיכת דמו של אדם. סליחה תהה חוסר צדק. אנשים מנצלים את רגשות האשם של אחרים. שנאה של אויב תשמר מדור לדור גם אם עמים שלמים מעורבים. חשיבה כזו הפכה זרה לנוצרי, המזרחי או המערבי. יש לנו תרבות שונה מאז ישוע שפך את דמו כדי לשאת את אשמתו של כל רוצח.י

יהרוצח נותר אומלל כי אשמתו מעיקה עליו. רוחות הנרצחים ירדפו אותו במחשבותיו או בחלומותיו. לילה אחד צלף במלחמת העולם השנייה ראה את גולגולות האנשים שירה בהם מתגלגלות לקראתו ועיניהן הריקות ננעצות בו. אם רוצח שב הביתה אל הכפר המוסלמי, גם אחרי דור, עליו לדעת שהוא צפוי להיהרג בידי בנו הבכור של האדם אותו רצח. רצח לא משתלם. אבל זה לא מספיק להפחיד או לאיים על אנשים כדי שיפסיקו לרצוח. יש להסיר את כל המחשבות הרעות שבלב האנושי ולהחליפם במחשבות חדשות. ישוע ידע את יעדי הלב האנושי וכך הוא בעקיפין דן את כולם למוות כשאמר "מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנוֹגֵעַ לַטּוֹב? אֶחָד הוּא הַטּוֹב", כלומר אלוהים (מתי יט :17; מרק' י: 18; לוק' יח: 19). אולם בה בעת הוא נשא את אשמתנו כרוצחים ושם את רוחו בליבנו, רוח שביכולתה לחדש את דעתנו ולהסיר את מחשבות הרצח. ישוע נותן לנו לב חדש ורוח נכון ועושה מאיתנו מאמינים היכולים לציית למצוותיו ולאהוב את אויבינו.י


י03.08.04 - נקודת מבט נוצרית על רצח ופיוסי

יבדרשת ישוע על ההר הוא מלמד אותנו שהריגת הגוף אינו הפשע היחידי אלא שגם השמצה נחשבת רצח רוחני. היא בעלת השפעה לטווח ארוך כמו רעל. כל סוג של הוצאת דיבה, שקרים מתועבים, איומים מכוונים, עימות מר, קללות מכוונות, בגידה באמון או לעג הנם קטלניים מבחינה רוחנית. הם מרעלים את הלב שמדבר מילים אלה ובהמשך את מוחו של הנאשם. ישוע אמר: "כָּל הַכּוֹעֵס עַל אָחִיו יְחֻיַּב לְדִין; הָאוֹמֵר לְאָחִיו 'רֵיק' יְחֻיַּב לְמִשְׁפַּט הַסַּנְהֶדְרִין; וְהָאוֹמֵר 'אֱוִיל' יְחֻיַּב לְאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם" (מתי ה: 22). באמירתו זו ישוע הצהיר על כולנו כאשמים ודן אותנו כאנשים רעי לב עם רוח רצחנית, המגיע להם גיהינום.י

יעלינו לשוב בתשובה ולהכיר בכך שלכולנו מחשבות רצח בליבנו. כעס, קנאה, התעקשות במחלוקות מאוסות, רוח נקמנית, אכזריות וברוטאליות הנם רגשות ומעשים התוקפים לא רק מבוגרים אלא גם ילדים. לא פלא שיוחנן אומר, "כָּל הַשֹוֹנֵא אֶת אָחִיו רוֹצֵחַ הוּא" (יוח"א ג: 15). עלינו לבחון את עצמנו בכנות, לראות אם יש בנו רגשות של שנאה כלפי מישהו ולבקש מאלוהים להתגבר על כך לחלוטין. אחרת מחשבות רעות אלה עשויות להשתרש בליבנו ולייאש אותנו. ישוע מצפה מכל מי שמדקלם את תפילת האדון לסלוח לכולם לחלוטין בדיוק כפי שאלוהים סלח על כל חטאינו. אלוהים מצפה מאיתנו לסלוח. נכונותנו לסלוח תסייע לנו לכבוש ולהתגבר על רצוננו להרוס את אויבינו. אתה עשוי להסכים לסלוח לאויבך אולם עדיין תתקשה לשכוח את פשעו. היזהר! כך אנו מבקשים מאלוהים לסלוח על חטאינו אך מבלי לשכוח אותם. או נוכל לומר, "אני מוכן לסלוח על חטאי ידידי ולשכוח את פשעו נגדי אבל אינני רוצה לראותו שוב לעולם!" האם ברצונך להגיע לאלוהים אך מבלי לפגושו או לראותו כלל? היית רוצה שיתייחס אליך כפי שאתה מתייחס לאויבך?י

יישוע הותיר לנו רק דרך אחת להגיע לשלום, כשאמר, "אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם, לְמַעַן תִּהְיוּ בָּנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ה: 45-44). לא נוכל להתגבר על שנאתנו אלא בכוח אהבה אלוהית הנמצאת במאמינים שבורי הלב. לכן, ישוע באופן חד-משמעי מזהיר אותנו: "וְאִם לֹא תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (מתי ו: 15).י

ימדוע משיחיים יכולים לסלוח לאויביהם על פשעיהם כשעל כל חוטא להיענש? האם לא זועק אי-צדק זה לשמיים? זה נכון! אלוהים לא ישאיר חטא בלא עונש, ככתוב, "וּבְלֹא שְׁפִיכַת דָּם אֵין מְחִילָה." מסיבה זו ישוע נשא את חטאינו ונשא את העונש בשמנו. דבר אלוהים אומר, "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא־לָנוּ" (ישע' נג:5). ישוע, בן האלוהים, נשא את חטאינו האישיים ואת חטאי כל הלועגים והרוצחים. מסיבה זו יש לנו את זכות-היתר לסלוח על חטאי הכול ללא יוצא מן הכלל. אין לנו עוד את הזכות או החובה לבקש צדק בנקמה. בייסוריו ובמות התמורה שלו, ישוע מילא את כלל דרישות הצדק האלוהי. הוא שלומנו. מי שעדיין נלחם על זכויותיו ומחפש צדק לעצמו מגנה את עצמו. האהבה לבדה הנה קיום התורה. להישאר הרחק מאהבה פירושו להזין שוב את הדין. ישוע לבדו בורא דעת חדשה ורצון חדש בחסידיו ומסייע להם לסלוח כמו שאלוהים סולח.י


י04.08.04 - דת החרבי

יכל מי שנוכח בחסד הסליחה שישוע העניק יהיה מזועזע להיווכח כיצד האסלאם מכתיב לאנשים לבקש נקמת דם. מלחמת קודש עם הרג מכוון הנו הסדר האסלאמי האלוהי. האסלאם מתיר רצח לטובת הדת והופך זאת לחובת המוסלמי. מוחמד כתב בקוראן, "קחו אותם והרגו אותם בכל מקום בו תמצאו אותם," ו"אל תבקשו ידיד ולא עוזר מביניהם" (סורת א-ניסאא 4: 89, 91 או אל-בקרה 2: 191). רוח ישוע אינה מדברת מתוך דברים אלה, אלא רוחו של מי שישוע אמר עליו "הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֵאשִׁית".י

ימוחמד הרג את אויביו, אחד אחרי השני והצטרף באופן אישי ל 27 התקפות. למעשה, הוא אפשר את חפירתו של קבר המוני ליהודי מדינה, אותם האשים בבגידה במהלך קרב ח'נדק.י

ימאז קרב באדר, כל מוסלמי ההורג את אויביהם במלחמת הקודש מוצדק בדברי מוחמד, "אתה לא הרגת אותם, אללה הרגם. אתה לא ירית, כשירית, אלא אללה" (סורת אנפאל 8: 17). מוסלמים מתונים אינם מאשרים פירוש זה, אולם המחבלים הדתיים משתמשים בו כדי להצדיק את עצמם בפני בתי הדין. ההתגלות של מוחמד סיפקה הצדקה לכל רצח במהלך מלחמת קודש. יותר מזה, כל מי שמת במלחמה האסלאמית נגד הכופרים מגיע הישר לגן-העדן, שם מצפות לו הנאות חושניות בלתי ניתנות לתיאור. עם זאת, מוסלמי אינו רשאי להרוג מוסלמי אחר בכוונה תחילה כי רצח כזה הוא חטא בלתי נסלח על פי החוק האסלאמי. אולם עובדי אלילים ומי שאינם מוסלמים אינם מקבלים כל הגנה. הרג אויבים נחשב מעשה טוב הנותן לרוצח גמול שמימי.י

יבהלכה האסלאמית אנו מוצאים מושג של צדק שהנו זר לנו מאוד. המחיר הגבוה של הדם הנשפך, באל-דאיה, יכול להחליף נקמה. אולם אפילו בתאונות דרכים או בהתנגשות רכבים, החוק עין תחת עין, שן תחת שן נכנס לתוקף, כחוק או שלא כחוק, במדינות המתנהלות על פי החוק האיסלאמי. לעתים רחוקות פשרה מתאפשרת, משום שהצדק האסלאמי דורש כפרה מסוגה, הדורש כי אמת וצדק יוצאו לפועל ללא רחמים. למוסלמים אין תחליף או שה אלוהים שהקים פדות נצח. הם אינם יודעים את חסד אלוהים שגבר על דרישות האמת. כך שעליהם לבצע את החוק ללא חסד.י


י05.08.04 - הדרשה על ההר לנגד הג'יהאדי

יהחיים בברית הישנה התבססו על צדק. תורת משה הקיפה כל היבט של החיים, לא רק חוקים אזרחיים אלא גם מערכות דתיות. לכן הסמכות הדתית של המדינה דרשה לאכוף את תשלום העונש על עבירה על החוק. מלחמה דתית הנה תוצאה בלתי נמנעת של הברית הישנה והבנה אסלאמית של החוק והממשל. אולם מאז שישוע הטיף כי עלינו לאהוב את אויבינו, הלכה למעשה, כל מלחמות הדת איבדו את הלגיטימציה האלוהית שלהם. מסעי הצלב היו חטא, צעד לאחור ביחסי דת וסמכות פוליטית. ישוע לא שלח את שליחיו אל העולם להטיף את הבשורה, חמושים בחרבות. להפך, הוא אמר לשמעון, "הָשֵׁב אֶת חַרְבְּךָ אֶל מְקוֹמָהּ, כִּי כָּל הָאוֹחֲזִים בַּחֶרֶב, בַּחֶרֶב יֹאבְדוּ" (מתי כו:52). ישוע ברצון הלך אל הצלב ומת, למרות היותו צדיק וסירב להרוס את אויביו עם צבא של מלאכים. רוחו של ישוע עומדת בסתירה מוחלטת לרוח מוחמד. ישוע הטיף בדרשה על ההר, "שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר 'עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן' וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִתְקוֹמֵם עַל עוֹשֵׂה הָרַע. אַדְּרַבָּא, הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית, הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת" (מתי ה: 39-38). כך, ישוע התגבר על הדרך הישנה, של הזכות להגנה עצמית. חולשתו הגופנית של ישוע בצליבתו וגבורת רוח האהבה, האמונה והתקווה היו הדרך היחידה לכבוש את השטן ולמלא את דרישות החוק האלוהי כולו.י

יהמאמין המשיחי ניצב בפני שאלה קריטית: מה עלי לעשות אם אני מגויס לצבא ונדרש להשתמש בנשק מודרני ואולי מאוחר יותר להילחם במלחמה? מה משמעות הדבר עבור אזרח מאמין באומה גדולה או חבר במיעוט נוצרי במדינה שאינה נוצרית? בשלבים שונים של ההיסטוריה למאמינים שונים היו תשובות שונות לשאלה קשה זו. היו אחים שהיו מוכנים להישלח לכלא בשל כוונות השלום שלהם ולמות כמרטירים למען ישוע. אחרים בקשו לציית לסמכות שמונתה עליהם בידי אלוהים. הם התייחסו לחוק נגד רצח כעניין אישי הקשור רק בחייהם האישיים. הם טענו שהם אינם שונאים איש, אך מוכנים להגן על מדינתם. הם ניסו ככל שיכלו לאהוב את אויביהם ובו זמנית להיות נאמנים לממשלותיהם. הם התייחסו למלכות האלוהים הקרבה כאל מלכות רוחנית נצחית, אולם הכירו בממלכות הנוכחיות של העולם הזה כצורך הכרחי. מי שמוצא קושי בשאלה זו יבקש את הדרכת אלוהים ברצינות. הוא יקבל את התשובה הנכונה. אולם מאמין כזה צריך להיות על המשמר מפני ביזוי של מי שהחליטו את ההפך. אחריות כלפי המדינה והבית הנה מצוות אלוהים ממש כשם שלאהוב את האויבים הנה מצוותו.י


י06.08.04 - רוצחים מודרנייםי

יהדרשה על ההר, המכילה תיאור של המלכות תחת הברית החדשה, יכולה להתממש רק במישור האישי. נראה כי עוד לא הגיעה העת ליישמה מבחינה פוליטית. כשמישהו מפגין אלימות למען עשיית שלום, זה מוכיח כי הוא אינו מבין כהלכה את הדרשה על ההר, בדיוק כמו אלה שמתוך מניעים הומניטאריים שקריים תומכים, בהפלות ברמה עולמית. זהו הפשע המפלצתי ביותר שבוצעו אי פעם בהיסטוריה. מיליוני עוברים חיים נרצחים ברחם. אמהות ואבות רבים נושאים את עוקץ הרצח על מצפונם. אנו חיים בדור של רוצחים, מבלי לדעת שאנו חלק מהדור הזה.י

יעשרות אלפי אנשים מעורבים בתאונות דרכים, שלא באופן מקרי או בשל הטכנולוגיה המודרנית אלא בשל שכרות, נהיגה מעל המהירות המותרת או עייפות. אם אנו מבקשים לשמור על הדיבר השישי עלינו להחשיב תאונות דרכים כהריגה ולבקש בהתמדה לשנות את אופן הנהיגה במכוניתנו. עלינו לנהוג במכוניתנו בצניעות ושליטה עצמית, לבקש את הגנת אלוהים ולבקש את סבלנותו.י

יאנו חיים בתקופה של זיהום סביבתי, כשהאוויר, המים ומצרכי מזון מורעלים. ייתכן שמגפות אלוהים היו פוחתות אם היינו מוקירים את סביבתנו ונושאים עינינו לאלוהים, שואלים אותו כיצד לחיות נכון. בדרך זו אנו שומרים על עולמנו ושואפים שלא להורסו בעצמנו.י

יאכילת ייתר הנה דפוס סמוי של התאבדות בו אלפי אנשים בחברות השפע מבקשים להם סיפוק, הורגים את עצמם בהדרגה. אחרים מתענגים בניצול חמור של המיניות, והורסים את גופם, נפשם ורוחם. הקנאי או האנוכי סובלים מבדידות ודיכאון המקצרים את חייהם. כמו כן, עבודה קשה, חוסר מנוחה וניצול עצמי הנם הרסניים. מגורים לא סדירים וחיים מרושלים הנם חטאים נגד גופו של האדם עצמו, כי אנו שייכים לאלוהים, לא לעצמנו.י

יישוע לימד אותנו הכחשה עצמית לא הגשמה עצמית כשאמר, "כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָאֶנָּה" (מתי טז: 25). שאול מדגיש, " כִּי מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינָהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא צֶדֶק וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ" (רומ' יד:17). חיים רוחניים נורמאליים מפיקים חיים פיזיים נורמאליים, מלווים בשלוות לב ודעת.י

יהדיבר השישי אוסר כל מיני סוגי רצח ומעודד אותנו בו-זמנית לעשות מעשים של אהבה. הוא מנסה לעורר בנו אהדה כלפי מי שחיים באומללות. אל לנו לעבור ליד אדם נזקק כאילו לא ראינו אותו אלא להקדיש זמן עבורו ואף לעזור לו ככל האפשר. ישוע, התגלמות אהבת אלוהים, הראה לנו כיצד ליישם דיבר זה באופן מעשי. רוחו ידריך אותנו אם נבקש ממנו חוכמה. ישוע הוא היכול להפוך רוצחים לבני אהבתו ומסייע להם להושיע את האובדים למען בריאותם הרוחנית. זה יקרה כשאנו נפנה אותם לרופא הרופאים, ישוע, שחידש אותם וקידשם מבפנים ומשנה את נשמתם הרצחנית לכזו המשרתת ואוהבת.י

www.Grace-and-Truth.net

Page last modified on October 10, 2013, at 08:52 AM | powered by PmWiki (pmwiki-2.3.3)