Home
Links
Contact
About us
Impressum
Site Map?


Afrikaans?
عربي
Bahasa Indones.
Deutsch
English
Français
Hausa/هَوُسَا
עברית
O‘zbek
Peul?
Português
Русский
தமிழ்
Türkçe
Yorùbá
中文



Home (Old)
Content (Old)


Indonesian (Old)
English (Old)
German (Old)
Russian (Old)

Home -- Hebrew -- 09. Comparisons -- 4.10 Eighth Commandment: Do Not Steal
This page in: -- Afrikaans -- Arabic? -- Armenian? -- Azeri? -- Bulgarian? -- Cebuano? -- Chinese? -- English -- Farsi? -- French -- German -- Gujarati? -- HEBREW -- Indonesian -- Norwegian? -- Polish? -- Russian -- Serbian? -- Spanish? -- Tamil -- Turkish? -- Uzbek -- Yiddish? -- Yoruba?

Previous part -- Next part

י09. השוואות בין אסלאם לנצרותי
י4 - עשרת הדיברותי

י10.04 -- הדיבר השמיני: לֹא תִּגְנֹבי



ילֹא תִּגְנֹב. (שמות כ :15)י


י01.10.04 - בבעלות מי הרכוש?י

יבראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ ואת כל אשר בם. בבעלותו לבדו מצויים היסודות, הצמחים, בעלי החיים וגם אנו. אנחנו של אלוהים. לא נוצרנו בטעות, אלא בחסד אלוהים, גבורותיו ומחשבותיו מתגלים בכל יצור. אלוהים הוא הבעלים של היקום. לו לבדו שייכים כל הדברים, אף הזהב והכסף. אנו רק מנהלי המשק של מה שהוא הפקיד בידינו. אנו אחראים לכל מה שהוא נתן לנו. הזמן שלנו, בריאותנו, כוחנו, כספנו, אינם שייכים לנו, אלא לו לבדו. האם אתה מסכים?י

ילפני מאה שנים, תיאוריות אתיאיסטיות שהכחישו את תחום הרוח זכו לביטוי. הם אישרו את קיום החומר בלבד, כשטענו כי התפתח מעצמו. לגביהם קיום אלוהים לא היה סביר. זו הסיבה שהקומוניזם טוען כי ביכולתם של אנשים להיות בעלי העולם, לא אלוהים. המפלגה השלטת השליטה פיקוח על כל הנכסים והרכוש של האנשים, ונאמנות למפלגה פירושה היה שיתוף בנכסים אלה. אולם אנשים פרטיים היו פחות משוכנעים מהפילוסופיה הקולקטיבית, אז הם עבדו פחות מכפי שהיה ביכולתם ובזזו את הכספים ואת הרכוש של המדינה ככל הניתן. זו הסיבה מדוע סין ומדינות סוציאליסטיות עברו לביצוע עבודות פרטיות. התוצרת הכלכלית הדלה גילתה כי האדם לא נועד לשום סוג של מערכת קולקטיבית חברתית. נבראנו ליטול על עצמנו חיים של אחריות מלאה מההתחלה. המוטיבציה של האדם צריכה להיות עצמית ולא בכפייה. כשהפרסטרויקה התפתחה המערכות הקומוניסטיות קרסו.י

יבמערב, קפיטליזם פירושו שכל אדם הנו האדון היחיד לכספו ולזמן שלו. מערכת חברתית דמוקרטית מנסה להגן עבור העניים על כמה פירורים מהעוגה הגדולה, שהעשירים מחלקים בינם לבין עצמם. לו יהי ומיליונרים אלה יזהו את אחריותם בפני אלוהים וישובו אליו! אז הם יחשבו על העניים והקטנים ויענו על צורכם.י

ילמעשה הקומוניזם והקפיטליזם הנם בעלי מטרות דומות. שניהם רוצים לשלוט על כל הרכוש והכוח. הם רק נבדלים בשיטה שבאמצעותה הם זוכים בשליטה על עושר. החרמת רכוש במדינות סוציאליסטיות הנה לא יותר מאשר שוד. אולם ניצול העניים במדינות קפיטליסטית הנה צורה חכמה של בגידה, הנעזרת במדיה המודרנית.י

יעל המשיחי, עם זאת, להבין כי כל הרכוש שייך לבורא. אנו לא הבעלים או אדונים עצמאיים אלא מנהלי משק צנועים בלבד. שום דבר לא שייך לנו. מה שכבר יש לנו איננו יותר מברכת אלוהים ועלינו לתת דין וחשבון על אופן השימוש בכספנו, זמננו או מאמצינו. שים לב למעשיך ולבזבוז של כספך!י


י02.10.04 - אהבת אלוהים ותאוות בצעי

יישוע מזהיר אותנו, "אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן" (מתי ו: 24). משיחי אינו יכול לפעול כאילו הוא האדון של כספו, מבלי להפקיד אותו לרשות אלוהים, אחרת הוא יהיה גנב השודד את אדונו. מסיבה זו הדרך בה אנו מנהלים את הכספים שלנו משתנה באופן מהותי כשאנו הופכים למאמינים. משיחיים עשירים צריכים שלא לתכנן ולחיות לעצמם אלא למעשה לבקש מאלוהים את רצונו לכסף שהוא שהפקיד בידם.י

ימדינות מתפתחות, בעלות תעשייה מצומצמת, עדיין זקוקות תחילה להארה רוחנית. האמונה בשילוש האלוהי מחזקת אחריות, חריצות וגישות של הקרבה. רק יחסים עם ישוע יכולים למנוע מאנשים להפוך למושחתים או לעבוד רק למען משפחותיהם ולהבין ולחוש את צרכי הזולת. אם גישותיהם אינן משתנות, עצלנות, גניבה וטרור יגברו. ישוע הוא התקווה היחידה לעולמנו!י

יהכתובים אומרים בברור, " לֹא תִּגְנֹב", ובכך מאשרים רכוש פרטי. כך אל לנו לקנא בעושרו של מישהו, כי אחריותו הנצחית גדלה עם עושרו. ישוע הסביר זאת כשאמר, "נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים" (מתי יט: 24). עושרו של העשיר אינו מצדיק לגנוב ממנו, על כל פנים, כל מי שגונב נושא את משפט אלוהים הצודק על עצמו.י

יעמוק בתוכנו אנו חשים כי אל לנו לקחת משהו שאינו שלנו. מצפוננו רגיש מאוד ומזהיר אותנו שלא לגנוב דבר, גדול או קטן. עלינו לבחון את עצמנו בקפידה ולראות אם יש ברשותנו משהו שאינו שלנו. האלוהים בהחלט יסייע לך לזהות מה שייך לך ומה שייך למישהו אחר, אם תבקש ממנו להיזכר במה שאינו שייך לך. עלינו גם לבקש מישוע לתת לנו אומץ להשיב מה שלא שייך לנו באופן מיידי. עלינו לבקש מאלוהים ומבעליו סליחה ומחילה. דברים גנובים משפיעים על מצפוננו והורסים את מערכת יחסינו עם ישוע. באסיפה של מאמינים באפריקה, אנשים נקראו להשיב את כל מה שהם גנבו. בשלב זה כמה שוטרים שנכחו צחקו והביטו בציניות זה בזה כי הם ידעו שכל אחד מהם גנב. דברים אלה קורים בכל מקום וזה חסד מיוחד של אלוהים כשאנו מודים בחטאינו, מתחרטים ושונאים את זה, חוזרים מכך בכנות, מודים ומשיבים את החפץ לבעליו. פנה תמיד לישוע והוא יסייע לך לתקן את הנזקים שייתכן וגרמת. השב במהרה כל דבר שאינו שייך לך!י


י03.10.04 - גנבה מודרניתי

יהבה נשאל את עצמנו, "מהי גניבה בימינו"? זה לא רק לקיחת דברים שאינם שייכים לנו אלא גם מעילה, השהייה ובזבוז זמן במהלך העבודה. כל סוג של רמאות הנו גניבה. מכירת פריטים פגומים בזול או ביוקר הנה הונאה של קונה. לעיתים ערך הסחורה איננו ביחס לגובה המחיר. מסירת מידע שגוי למינהל המס גם היא גניבה. ישנם, כמובן, דרכים רבות לרמות בעבודה ובעסקאות כלכליות. אם אינך חי בנוכחות אלוהים הקדוש אתה תהיה בסכנת מעילה וחטא נגדו ונגד אנשיו.י

ימבחן מצפון זה חל גם על בעלי קרקעות, בוסים בעסקים ואנשים אחרים במשרות גבוהות, כשהם מנצלים את עובדיהם ודורשים מהם לעבוד קשה ללא שכר הוגן. זו גניבה מצד בנקים ויחידים לבקש שיעורי ריבית גבוהה. אולם גם מי שמבקש לשלם באשראי כשהוא יודע כי אין ביכולתו לשלם זהו חטא. ישנן דרכים רבות לגנוב פרטיות וציבוריות ואם לא נאמן את מצפוננו בהגינות של רוח הקודש נהיה בסכנת אובדן יושרנו וישועתנו בתאוות בצע כסף וקנאה ברכוש. שאול אומר בבירור, "לֹא גַּנָּבִים וְלֹא חַמְדָנִים....יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים" (קור"א ו: 10).י

יבחברה המודרנית גנבה זכתה לצורות שונות. יש מי שישתמשו בטלפון של העבודה לשיחות אישיות. יש מי שייקחו משהו מחנות או שוק, מבלי לשלם עבורו. אחרים פורצים למכוניות ונוהגים בהן. אחרים מפיצים סמים בחינם כדי להפוך את המשתמשים למכורים ואז מאלצים אותם לשלם. הם גורמים לצרכני הסמים לגנוב או לעבור עבירות אחרות כדי להשיג את הכסף. כניסה למחשבים זרים או העתקת תוכנות שלא שולמו הנה צורה מודרנית של גניבה המזהמת את מצפונם של רבים.י

יאם אנו לא מקבלים לב חדש מישוע אנו פותחים את עצמנו להמון פיתויים. עלינו להבטיח שעשיית כסף לא תהיה מטרת חיינו, אחרת נהפוך חומרניים ונאבד את שמחת האדון. אל תשכח כי קנאה וחמדנות עודן הסיבות לכל הרוע. כל מי שמבקש כסף משנה את הגישות של חייו. לבו מתקשה, אהבתו מתקררת, כל מה שהוא עושה זה מתוך רצון לכסף. כסף יהפוך למוקד חייו ולא עוד אלוהים.י

יישוע העדיף לחיות כאדם עני, במקום ליפול לסכנה של העושר. לא היה לו מקום להניח את ראשו. יהודה, שבגד באדוננו, היה גנב והאחראי על האוצר (יוח' יב: 6) ותלה את עצמו לבסוף.י

ישאול עבד בחריצות במו ידיו. הוא לא רצה לכפות את עצמו על אחרים. הוא לא רק הרוויח את מחייתו אלא גם עזר לאחרים למען הפצת הבשורה.י


י04.10.04 - עבודה והקרבהי

ימאמינים חדשים רבים צריכים לשנות את גישתם לכסף ולעבוד בכנות כי קבצנות או המתנה לעזרה מאחרים אינה מכובדת ואינה מבטיחה הכנסה נאותה. הבקשה הרביעית בתפילת האדון הנה "אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיּוֹם". משמעות הדבר היא שאנו מתפללים לאבינו שבשמים בביטחון לתת לנו עבודה נאותה ולברכנו בבריאות וסיבולת לעשות זאת, לא משנה בכמה קשיים אנו עלולים להיתקל.י

יאם אנו באמת חיים בהדרכת אלוהים ועובדים בשקידה, איננו צריכים לגנוב או לחיות מאחרים כיוון שלא בורכנו כדי לפרנס את משפחותינו בלבד אלא לסייע לנזקקים ולהשתתף באמצעות מנחות שאנו מוסרים בתפילה, גם בעבודת אלוהים. כי יותר מבורך לתת מאשר לקבל (מה"ש כ: 35; אפס' ד: 28; תסל"א ד: 11).י

יישוע פגש פעם איש צעיר, עשיר שהיה דתי ושמר את עשרת הדיברות בנאמנות. האדון אהב אותו ורצה לשחרר אותו מכבליו הסמויים. לכן אמר לו, "אִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת שָׁלֵם, לֵךְ מְכֹר אֶת רְכוּשְׁךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי" (מתי יט :21). האיש הצעיר הצטער כששמע זאת, שכן הוא היה עשיר. הוא עזב את ישוע. הכסף היה חשוב לו יותר מבן האלוהים. מעת לעת עלינו לבדוק את עצמנו כדי לבחון אם ההליכה בעקבות ישוע הנה בעדיפות ראשונה או שאנו בוטחים בנכסינו או הפקדותינו בבנק (מרק' י: 19; לוק' יח :10). ישוע רוצה לשחרר אותנו מביטחוננו בכסף. עלינו להיכנע לו ולהקריב את מטרתנו העיקרית בחיים. כפי שאדוננו נתן את עצמו כפדיון עבור רבים, עלינו גם לעזור לאחרים בלב שמח, בדרכים מעשיות שונות. אלוהים רוצה לשחררנו מביטחון בכסף ולחזק את אמוננו בו.י

יחברי הקהילה הראשונה אהבו זה את זה באחווה רוחנית בעודם מחכים בלהט לביאתו השנייה של ישוע אדוננו. הם מכרו את רכושם וחיו יחדיו על ההכנסה. הם שירתו מרצון באהבה איש את אחיו. שלא כמו הקומוניזם, איש לא אולץ לחלוק דבר. עדיין הקהילה הראשונה התקשתה לשמור על מערכת חברתית זו לאורך זמן. מאמינים רבים נעשו עניים כשהמשיח לא בא כצפוי. כשרעב פשט בארץ הם סבלו נורא. אז שאול אסף מנחות של סכומי כסף עצומים מקהילות ביוון וטורקיה של היום והביאם לקהילה המקורית בירושלים.י

ישאול שינה את המשמעות ואת ערכה של עבודה, כשאמר, "כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂים, עֲשׂוּ בְּכָל נַפְשְׁכֶם, כְּעוֹשִׂים לְמַעַן יהוה וְלֹא לְמַעַן בְּנֵי אָדָם" (קול' ג: 23). מאז, כל עבודה מכובדת נחשבת כעבודת אלוהים. אם זו אם הדואגת לילדיה או אם פועל המטאטא את הרחובות או אם מטיף המטיף ביום ראשון, כל עבודה טובה הנה שירות ישיר לאלוהים. עלינו לבדוק את עצמנו ולשאול, "את מי אנו משרתים? האם את עצמנו, משפחותינו, מעסיקינו, מדינתנו או שאנו חיים לאלוהים?" שילוב של תפילה ועבודה הנו הגוף של החיים במשיח.י


י05.10.04 - האסלאם ונכסיםי

יהאסלאם מאשר את בעלותו של הבורא על כל מה שברא. הוא מאשר את בעלותו של הפרט על מה שאלוהים הפקיד בידנו. נכסים הינם מתנה מאלוהים לכל מי שמתפלל בקביעות וחי לפי החוק האסלאמי. המזרחי אינו חי תחילה כפרט מבודד, עצמאי אלא כחבר השבט שלו. הנכסים, בארות נפט, מעיינות המים נשלטים לגמרי ונמצאים בבעלות השבט במשך דורות. המשפחה הייתה מקלט בטוח שאליו היו פונים הזקנים, החולים, הנכים ואפילו הפושעים. עד לאחרונה לא היה ממש צורך במזרח התיכון בביטחון סוציאלי או ביטוח חיים, אולם עם עליית הטכנולוגיה המודרנית, הפועלים בעיירות היו מבודדים וארגוני צדקה הפכו הכרחיים.י

ימסגדים וקרנות אסלאמיות ממומנים על-ידי מס דתי (אלזכאה) ומתן נדבות (סאדכאה). שפע זה של כסף נשלט ומבוזבז ללא כל פיקוח על-ידי הממשלה כי הם מונפקים-מכוח תקנות דתיות כסוללי הדרך המוסלמית לגן עדן. אם מישהו בונה מסגד בארץ, הוא מקווה לקבל טירה בגן-עדן.י

יכשהחל האסלאם להתפשט, חלוקת שלל מלחמה יקר ללוחמים המוסלמים היה דרך בטוחה לזכות בלב מי שעדיין התלבטו לגבי קבלת האסלאם. מוחמד התמיד במכוון בשיטה זו, אפילו עם אויבים, "כדי להרגיל את לבם לאסלאם". אם עובד האלילים לא קיבל את האסלאם, היה עליהם לרצחו או לשעבדו. לפי החוק האסלאמי והקוראן, העבדים היו רכושו של המוסלמי ונערות שפחות עמדו לרשות אדוניהם לשאתם והוריהן העבדים נאלצו להסכים לכך. סחר העבדים פרח במשך זמן רב בעולם המוסלמי. מלחמת האזרחים פרצה בארצות הברית כדי לשים קץ לסחר העבדים שם.י


י06.10.04 - עונשים חמורים בשריעה לגנביםי

יהאסלאם מחויב להנהיג עונשים קשים לגנבים: יד ימינו של הגנב נכרתה אם הוא נתפס בגניבה של יותר מסכום מסוים בפעם הראשונה ורגלו השמאלית הוסרה בעבירה השנייה. זה הפחית את היקף הגניבות בארצות האסלאם במידה מסוימת. אולם למרות שפחד הנו המוטיבציה הראשית בשמירה על החוק הזה, קיימים עדיין מקרי גניבה תכופים באיראן, סודאן ומדינות מוסלמיות אחרות, בהן לעיתים ידיים ורגלים נכרתים בפומבי. ח'ומייני הוציא צו לכרות את יד הגנב ללא הרדמה. החוק האסלאמי בסודאן הופסק למשך ארבע שנים. בשלב זה מאות אנשים כרותי ידיים ייסדו ארגון לנכים לפי החוק. הם בקשו מהממשלה לשלם להם פיצויים ופנסיה, כי ידיהם נחתכו תחת חוק שלא הונהג עוד. קבוצה זו כללה כעשרים וארבע גברים שגם רגליהם השמאליות נכרתו מכיוון שהם גנבו שוב. במגזין "סודאן כעת" הופיעה תמונה של האנשים האלה בהרימם את הגדמים של הידיים שנכרתו ללא רחמים.י

יעונשים חמורים לפי השריעה לא שיפרו את גישותיו של הגנב או שינו אותו אלא למעשה שללו ממנו את היכולת לעבוד וחשפו אותו תמידית לבושה ציבורית. חשוב מה היה קורה אילו בכל מדינות העולם הייתה ידו הימנית של מי שגנב משהו בעל ערך, נכרתת. כמה אנשים יישארו עם שתי ידיים טובות? חוק השריעה אינו בר-יישום היום.י


י07.10.04 - כיצד ישוע וחסידיו הרתיעו אנשים מפני גניבהי

יישוע סיפק דרך טובה יותר להתגבר על גניבה. הוא לא ביטל את קנסות העם בגין גניבה. תחת זאת, הוא נשא את העונש של הדין הנצחי על עצמו כדי להיות לכפרה לכל מי שגנב. מתוך הכרת תודה על קורבנו וסבלו לא ניגע לעולם במה שאינו שייך לנו.י

ירוח האמת שחרר אותנו מרוח גניבה. הוא מחזק את ליבנו המחודש לבטוח באלוהים אבינו, כשנבקש ממנו עבודה מהוגנת להרוויח את לחם חוקנו, בדיוק כפי שאנו מתפללים בתפילת האדון. איננו מטביעים את עצמנו בדאגה כי אנו בטוחים שאבינו השמימי דואג לנו באופן אישי ולעולם לא מרפה מאיתנו. הפסוק הבא חל על חסידי ישוע: "מִי שֶׁגָּנַב אַל־יֹסֶף לִגְנֹב כִּי אִם־יִיגַע וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת־הַטּוֹב לְמַעַן יִהְיֶה־לּוֹ לָתֵת לְאִישׁ מַחְסוֹר" (אפס' ד: 28).י

יישוע העניק לחסידיו לב חדש שבו חיים משמעותיים אינם נתפסים במונחים של כסף ורכוש אלא של חיים רוחניים הנקשרים באהבה והכרת תודה. אדוננו שחרר אותנו מקמצנות וקנאה. הוא מלמדנו כי אדם עשיר חווה פיתויים רציניים המנסים לשלוט בו. לכן עלינו לבחון את כל הוצאותינו ולתת חשבון לאלוהים ולעצמנו על כל שקל שבזבזנו. אנו הכלכלנים של מה שהוא הפקיד לידנו.י

יהמאמין המשיחי מסתכל על העניים באהבה וחמלה ומתכנן לעזור להם, כדי שהם יעשו אחראים על עצמם ויעבדו בכנות וחריצות. עלינו למצוא דרכים נבונות לסייע לנזקקים לעזור לעצמם, אלא אם הם סובלים מלקות שאינה מאפשרת להם לעבוד. כל חבר בקהילה נקרא לקחת חלק במובן הזה. "לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ חֵטְא הוּא לוֹ".י

יאהבת אלוהים הנה הכלל השולט בחיי המשיחי, לא פחד מענישה. זהו הקורבן הגדול המוצע בצלב של גבעת גלגולתא, מעשינו הטובים לא ימחו את החטאים. אנו מודים לישוע שמנחה אותנו לחיות בכנות, שבעי רצון ובשקידה. במקום לאכוף חוקים על רכוש או לדרוש מיסים, ישוע משנה את ליבם ונפשם של ההולכים בעקבותיו לפי עקרונותיו המשנים תרבויות בכל התקופות. "כַּאֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם לֹא בָא לְמַעַן אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּהוּ כִּי אִם־לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר תַּחַת רַבִּים" (מתי כ :28).י

www.Grace-and-Truth.net

Page last modified on October 10, 2013, at 09:01 AM | powered by PmWiki (pmwiki-2.2.50)